תפקידו העיקרי של המתווך הוא להוציא לפועל את עסקת ההשכרה או המכירה של הנכס.
לעיתים קרובות, מתעוררות בין המתווך לבין מזמין השירות (קונה/מוכר או שוכר/משכיר) מחלוקות כספיות סביב דמי התיווך אשר יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים בכל עסקה. בשביל לעשות סדר אמיתי, אחת ולתמיד, יצאנו לבדוק מה אומר חוק המתווכים על חובת דמי התיווך בישראל.
מתי ישנה חובה לשלם דמי תיווך בעסקאות מקרקעין?
בשנים האחרונות, ענף התיווך ספג פגיעה ממשית עם הופעתם של אתרי האינטרנט השונים (יד 2, הומלס וכדומה) וקבוצות פייסבוק מקומיות אשר מאפשרות לכל אדם לפרסם, למכור ולהשכיר את הנכס שלו בצורה עצמאית – למרות זאת, אף אתר אינטרנט לא יכול להחליף מתווך נמרץ, מקושר ורעב כך שענף התיווך עדיין חי ובועט.
פעמים רבות, סוגיית התשלום של דמי התיווך מגיעה לפתחו של בית המשפט כאשר בכל שנה מוגשים אינספור תביעות קטנות בנושא זה בלבד.
על פי חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 אשר בא להסדיר את תחום התיווך בישראל, מתווך מקרקעין זכאי לדמי תיווך רק אם הוא החתים את הלקוח על מסמך אשר כולל את הפרטים הבאים:
- שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך והלקוח.
- סוג העסקה אשר המתווך נדרש לבצע במקום (השכרה, מכירה וכדומה).
- תיאור הנכס אשר המתווך נדרש להציג ללקוחותיו הפוטנציאליים.
- מחיר העסקה אשר המתווך מבקש עבור הלקוח (המחיר יכול להיות משוער בהתאם לסוג העסקה).
- העלות המוסכמת של דמי התיווך (מוצגת באחוזים מתוך מחיר העסקה).
בנוסף, על פי חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 על מנת שהמתווך יהיה זכאי לדמי התיווך לא מספיק רק להחתים את הלקוח על הסכם מחייב אלא בנוסף לכך, המתווך חייב להיות בעל רישיון תיווך בתוקף ועליו להיות "הגורם היעיל" שהביא להתקשרות הצדדים בעסקת המקרקעין.
חשוב לציין כי רוב המחלוקות בעניין דמי התיווך מבוססות בעיקר על סוגיית "הגורם היעיל" אשר מעניקה לשני הצדדים אפשרות לפרשנות נרחבת למידי (מצד אחד הלקוח אשר מרגיש שהמתווך לא עשה מספיק, ומצד שני המתווך אשר מרגיש שהוא זכאי לדמי התיווך שהובטחו לו).
לסיכום, כל מתווך זכאי לתשלום על עבודתו, אך מכיוון שחוק המתווכים לא חד משמעי, סוגיות רבות עדיין ממשיכות להגיע לפתחם של בתי המשפט בישראל.